<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' הלל</h1>
<h2>דף כא.</h2>
גרסי' במגלה (כ"א.) הקורא את המגלה עומד ויושב ותניא משא"כ בתורה מנ"ל דכתיב ואתה פה עמוד עמדי קראה א' קראוהו שנים יצא תנא משא"כ בתורה. ת"ר בתורה אחד קורא וא' מתרגם ובלבד שלא יהא א' קורא ושנים מתרגמין ובנביא מותר ובלבד שלא יהיו שנים קוראין ושנים מתרגמין וגרסי' התם הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתרגם יותר מפסוק א' ובנביא ג' ושדרו ממתיבתא א' ושנים ושלשה. ומנהג קדמונינו לקרוא ג' פסוקים מתחלה ואח"כ מתרגם ואח"כ קורין א' א' ומתרגם ועכשיו נהגו לקרוא כל ההפטורה א' א'. ירושלמי (פ"ד ה"א) כשם שנתנה באימה כו' אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם כו'.
<h2>דף כד.</h2>
תוספתא (פ"ג) קטן מתרגם ע"י גדול אבל אינו כבוד לגדול שיתרגם ע"י קטן. ראש הכנסת לא יקרא עד שיאמרו לו אחרים קרא שאין אדם מבזבז לו.
<h2>דף ל:</h2>
והרי אנו מפרשין סדר היום בפ' בני העיר בחג דב' יו"ט הראשונים קורין בפ' המועדות שבתורת כהנים ומפטיר ביום ראשון הנה יום בא לה' וביום שני ויקהל אל המלך שלמה ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג. וגרסי' בפרק בתרא דסוכה (נ"ה.) ואנן דאית לן תרי יומי (הכי) [היכי] עבדי' כלומר בצלותא דבעי' אנו למימר מוספי היום והקרבנות אינן שוין כשאר הימים ואין לנו לומר ביו"ט שני ב' פרשיות שנא' ובחמשה עשר יום. וביום (השביעי) [השני] שהרי אנו עושין חול אלא יש לנו לומר יום א' ובחמשה עשר יום. ויום שביעי בשביעי של ערבה. והתקין אמימר דמדלגי דיליגו. אומר ביום ראשון לחוש"מ במוסף ביום השני וביום השלישי. ולמחר ביום השלישי וביום הרביעי. ובג' ביום הרביעי וביום החמישי. וברביעי חמישי וששי. ובחמישי ששי ושביעי. וכי היכי דמדלגו בצלותא ה"נ לד' שקורין בתורה. וכן המנהג בב' ימים הראשונים מפטיר קורא ובחמשה עשר יום כו'. וביום השלישי שהוא חוש"מ כהן קורא ביום השני. לוי ביום השלישי. וישראל ביום הרביעי. והרביעי קורא ספיקא דיומא ביום השני וביום השלישי. וברביעי כהן קורא וביום השלישי. לוי ביום הרביעי. וישראל ביום החמישי. הרביעי ביום השלישי וביום הרביעי. ובחמישי כהן קורא ביום הרביעי. לוי ביום החמישי ישראל ביום הששי. והרביעי ביום הרביעי וביום החמישי. ובששי כהן קורא ביום החמישי. לוי ביום הששי. ישראל ביום השביעי. הרביעי ביום החמישי וביום הששי. ובשביעי כהן קורא ביום הששי. לוי ביום השביעי. וישראל ביום הששי. והרביעי ספיקא דיומא ביום הששי וביום השביעי. ויש שקורין כהן ביום הששי לוי ביום השביעי ישראל ביום הששי והרביעי ביום השביעי ואינו ישר כי האחרון קורא ספיקא דיומא כשליח צבור במוספין וכן נהגו אבותינו. ואותן שקורין וביום השמיני אינו ישר שלא לעשות מחול קודש. ומנהג רבינו אלפסי ביום ראשון של חוש"מ כהן קורא ביום השני. ולוי ביום השלישי וישראל מה שקרא לוי ורביעי קורא ביום השני וביום השלישי וכן בשני כהן קורא ביום השלישי לוי וביום הרביעי ישראל מה שקרא לוי והרביעי ספקא. וכן בשאר הימים.
<h2>דף לא.</h2>
ביו"ט אחרון של חג קורין במצות חקים ובכורות. ויש מקומות שמתחילין עשר תעשר שהיא זמן אסיפה, ועוד ט"א מפני מה מתחילין מפני שיש בו המצוה הזאת. ויש שקורין כל הבכור ומנהגינו כל הבכור ואין אנו קורין עשר תעשר אלא כשחל בשבת. ומפטירין ויהי ככלות שלמה ולמחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויהי אחרי מות משה כו'. ואר"נ בר אבא שבת שחל להיות בחוש"מ בין בניסן בין בתשרי קורא ראה אתה אומר אלי ומפטירין [וכו' ובסוכות] ביום בוא גוג ותנן (כ"א.) בר"ח ובחוש"מ קורין ד'.
<h2>דף לב.</h2>
א"ר שפטן אר"י הגולל ס"ת יעמידנו על התפר. וא"ר שפטן "עשרה שקראו" שבעה שקורין, ומפטיר, וש"ץ, ומתרגם. ואמר רב שפטיה הגולל ס"ת גוללו מבחוץ וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים. קבלנו כשהוא גוללו במטפחת פני הכתב עומד כנגד הגולל לכבודו וכשהוא הופכו ועומד פני הכתיבה כנגד ש"ץ. וכן המנהג. א"ר ינאי משמיה דר' ינאי רבה יגלול מטפחת ואל יגלול ס"ת.
